מאמרים לקריאה חופשית

כסף, כל כך הרבה נכתב עליו. כבר כתב שלמה המלך החכם מכל האדם: " אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף" (קהלת ה' ט'). מסתבר שמריבות על כסף התחילו כבר עם שחר האנושות. לפני יותר ממאה שנים אמר הסופר לב טולסטוי (מתוך ויקיציטוט) על הדורות האחרונים ש"הכסף מייצג צורה חדשה של עבדות במקומה של העבדות העתיקה". בזוגיות פעמים רבות נוצרות מריבות או מתחים סביב לנושאים כספיים והשלכה של הנושאים הכספיים לעניינים רגשיים ואישיותיים הבאים לידי ביטוי באמירות כמו : "את נורא בזבזנית", "אתה נורא חסכן" וכדומה. למה אנחנו רבים על כסף??ומה המשמעות שלו עבורנו וביחסינו הזוגיים?

"וחנותי את אשר אחון" אמרו חכמינו - אף על פי שאינו הגון, וריחמתי את אשר ארחם - אף על פי שאינו ראוי" (ברכות ז א). זוהי מדתם של רחמים עליונים. אך גם במערכות הקשרים שלנו, יש מקום שישכנו בתוך ליבנו אותם רחמים שאין בהם גבול הרב וולך רב מרכז י.נ.ר במאמר מדהים ושווה קריאה לקראת יוה"כ

"הרבה חיים בתוך השקר הזה שמדברים בשם ערכים גבוהים ולא נמצאים שם באמת. אני לא יכול עם השקר הזה. זה מקומם אותי". שח לי יצחק (שם בדוי) שהגיע לטיפול כשהוא בצומת דרכים לפני צעדים של אל חזור. "בוא תעזוב רק לכמה דקות את האמונות שאתה מרגיש מחוייב להם כל כך אך כועס עליהם מאידך". הצעתי. "תנסה להקשיב לעצמך. האם אתה, באמת הפנימית שלך, במה שהלב שלך מרגיש שהוא נכון, מאמין שהקב"ה ברא אותך רק על מנת שתשנן חומר למבחן שאחרי המוות כמו שאתה מתאר שמטיפים לך"? מסתדר לך שהקב"ה ברא עולם כל כך יפה ועשיר בחיים וכל מה שהוא רוצה ממך זה רק להעמיד אותך ב'פיתוי' שנקרא חיים מתוך רצון שתדכא אותם?"

על פגישות נפרדות עם הצדדים בהליך גישור, המשמעות והמורכבות.

פרשת כי תבוא פותחת במצות ביכורים ומתארת את המונולוג הייחודי אותו היא מצווה על מביא הביכורים לומר בפני הכהן. מצוה זו נקראת בפי חז"ל מצוות 'מקרא ביכורים'. 'מקרא הביכורים' כולל את הפסוקים "ארמי אובד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט"... "וירעו אותנו המצרים"... "ונצעק אל ה' אלוקי אבותינו". "וישמע ה'... וירא את ענינו"... הטקסט מוכר לכולנו מהגדה של פסח. חז"ל, מחברי ההגדה, בונים ומבססים את כל הפתיחה של מדרש ההגדה על פסוקים אלה. וכאן באה השאלה, למה דווקא פרשה זו? מה יש בהם בפסוקים בודדים אלה שבסוף חומש דברים שראו בהם חכמים את המשפטים שעליהם ישתיתו את מצות סיפור יציאת מצרים? הלא ספר שמות הוא שעוסק כל כולו בשעבוד מצרים ובגאולה וגדוש הוא בפרטי המאורעות ובתיאור היד החזקה, האותות והמופתים. מה עוד שפסוקים אלה מופיעים בהקשר של מצות ביכורים ואינם עוסקים באופן ישיר ביציאת מצרים?

בימים אלה מעמיקה בכולנו ההכרה כי מגפת הקורונה כאן ולא עומדת לחלוף בקרוב. הן קובעי המדיניות והן האזרח הקטן מודעים וחווים את השלכות המגפה: השלכות אישיות, זוגיות, משפחתיות, חברתיות, תעסוקתיות, כלכליות וגלובליות. השלכות אלה מקיפות ומדוברות בכל אמצעי המדיה בארץ ובעולם מזה חודשים רבים.

כולנו מבקשים לחוות חיים של סיפוק, אושר ושמחה בנישואין שלנו. לצערנו, המציאות מעידה כי זוגות רבים חווים לא מעט קשיים, מה שעלול לפגוע בתחושת הרווחה שלנו ואף בבריאותנו הגופנית. האם זוהי גזירה או שיש לנו את היכולת להשיג אושר בזוגיות?

לפני שנחרב בית המקדש היה ט"ו באב 'יום-טוב', כפי שנאמר בתלמוד (תענית ל"א): "אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהם בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן (בגדים) שאולים, כדי לא לבייש את מי שאין לה, ובנות ירושלים יוצאות וחולות (רוקדות) בכרמים, ומה היו אומרות: "בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך? אל תיתן עינך בנוי, תן עיניך במשפחה. שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל". באותם ימים נהגו בו, כאמור, מנהג 'יום טוב', עונת הקציר תמה, התבואה כבר נאספה לגרנות, גם הפירות נקטפו ואוחסנו במחסנים, ומתוך תודה היו אבותינו פנויים עתה להתמסר ללימוד התורה, ביום ובלילה, כפי שאומרת הגמרא במסכת תענית: "מכאן ואילך, דמוסיף- יוסיף", ורש"י מפרש: "המוסיף לילות על הימים, לעסוק בתורה- יוסיף חיים על חייו". משחרב המקדש נוהגים בט"ו בו מקצת יום-טוב ואין אומרים בו תחנון. זה יום מתאים להתוועדות וקבלת החלטת טובות – להוסיף בלימוד התורה, לפתוח שיעורים חדשים ולחזק את הקיימים.

אי הידיעה, מקומה וחשיבותה בנפש האדם. מאמר לזכרה של מרת לאה קלמרסקי ז"ל.

שאלה:

אנחנו משפחה חרדית עם שמונה ילדים. הבן הבכור שלנו בן 17, בגיל קטן היה ילד מצליח ומוכשר. ידע לקרוא מוקדם, שינן משניות בעל פה ועוד. מכיתה ד' התחילו בעיות משמעת, ובעקבותיהן נסיגה לימודית. בדקנו אם הוא סובל מהפרעת קשב וריכוז, והבדיקה היתה שלילית. כך התגלגלו השנים עם עליות ומורדות כשרוב הזמן הילד סובל גם מבחינה חברתית וגם לימודית. כרגע הוא לא נמצא במסגרת. קם מאוחר, יושב מול המחשב, וצופה בהרצאות תורניות. הוא מגלה התעניינות מרובה בחסידות מסויימת, למרות שהמשפחה שלנו רחוקה מאוד ממנה. היכולות שלו גבוהות מאוד. זאת למרות שיש לו חסר של כמה שנים. אברכים שלומדים איתו מידי פעם מעידים על ילד מוכשר מאוד. מבחינה רגשית הוא מאוד מבולבל, לא מסתדר עם אחיו, כל היום מסתובב ממקום למקום, וכמעט ואינו אוכל. ניסינו פסיכולוגים למיניהם, מטפלים ועוד אך שום דבר לא עזר. יש לציין שמבחינה רוחנית הבחור ב"ה שמור מאוד, עם טלפון כשר, לא חשוף לאינטרנט, נמצא בחברה טובה וכדומה. אנו די מיואשים ולא יודעים מה לעשות. נשמח מאוד להכוונה ולעצה.

מעלת שיטת האימגו בטיפול זוגי

מעלת השיחה ביצירת קשר מוזכר במקורות (שמות, ג-ז) "ויאמר ה' ראה ראיתי את עוני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו.." רש"י אומר: כי שמתי לב להתבונן ולדעת את מכאוביו ולא העלמתי עיני מלאטום אוזני מצעקותיו. קשיי זוגיות היו קיימים מאז ומתמיד; טיפול זוגי לעומת זאת, החל להתפתח החל משנות ה-80'. עד אז נעזרו זוגות שנקלעו למצב של משבר זוגיות ביועצי נישואין אשר הדגישו את השמירה על מוסד הנישואין גם במחיר של קיום מערכות יחסים בלתי מספקות. כיום קיימים מגוון מודלים טיפוליים לזוגות, אשר אחד הבולטים בהם הוא שיטת האימגו אשר נוסדה על ידי ד"ר הארוויל הנדריקס.

נוכחותן של ציפיות במערכות יחסים הן דבר בלתי נמנע, ולמרות זאת, לא מעט פעמים הן מעכירות את המרחב הזוגי. האם ציפיות הן דבר לגיטימי? מהן ציפיות שקטות? מתי הן מעיבות על הקשר? ומתי יהוו מקור כוח ואף יחזקו את הזוגיות?

זמן איכות משפחתי, אינו עניין למשפחות מיוחסות. זמן זה הוא צורך חיוני ובסיסי בכל בית ובכל משפחה, בפרט בדור שלנו העמוס לעייפה בגורמים מסיחי דעת. ההורים הם מנהיגי הבית, ובידם הכוח לייצר זמן אישי בתוך המשפחה. כולנו זקוקים לזמן איכות, זמן נעים ונוח לחיזוק התקשורת הזוגית והמשפחתית. רגעים מתוקים אלו מהווים כעין תחנת דלק והטענת אנרגיה נפשית וסביבתית בתא הזוגי והמשפחתי. מהו זמן איכות משפחתי אמיתי, כיצד מייצרים אותו והאם קיימת דרך רצויה ליצירתו.

במאמר הקודם פרטנו את הדרישה ההלכתית, לסתור הדין כאשר בעל הדין מביא ראיות ואפילו טענות חדשות או כאשר בית הדין סבור שטעה בפסק הדין במאמר זה נתייחס למקרים בהם טעה בית הדין בעובדות או בחשבון - האם הדין חוזר? והאם בית הדין רשאי לפרש ולבאר את פסק דינו? בית הדין שטעה "בדבר משנה" כלומר טעות בהלכה ברורה וידועה, כגון דין המפורש במשנה דינו בטל והדין חוזר.

על חרדת נישואין, מקורה ודרכי התמודדות

נחמיה הוא בחור חכם ומוצלח. נחמיה נמצא בתקופת השידוכים אך כל הצעה שהוא מקבל, הוא דוחה בכל מני טענות וסיבות שונות. החברים מסביבו כבר נישאו והקימו בתים, אך הוא עדיין בגפו. כשהיה באמצע לימודים, לכולם הוא הסביר שהוא כרגע באמצע לימודים והוא חייב לסיים אותם כי לא יתכן להיכנס לתוך עולם השידוכים תוך כדי לימודים. לאחר הלימודים הוא אמר שהוא באמצע לחפש עבודה. וכך הוא תמיד הוא מצא סיבה לדחות הצעות שהועלו בפניו שוב ושוב.

התבוננות והשוואה בין היסודות פסיכולוגיים של היהדות לעומת הפסיכולוגיה המודרנית

במאמר זה נתייחס לשוני הבסיסי והיסודי שבין התפיסה הפסיכולוגית היהודית הטהורה של תורתנו הקדושה למשנת הפסיכולוגיה המערבית המקובלת בימינו אנו. המבנה הפנימי של נפש האדם על חלקיו השונים ומורכבותם, הינה מצרך חיוני ובסיסי בטיפול נפשי. ברור לכל בר דעת, כי לא יתכן לטפל במערכת כה מורכבת מבלי להכיר את המבנה הפנימי, את תפקידו במערכת, ובכלל את ההדדיות וההרמוניה הכוללת של נפש האדם.

הבנה של אינטרסים של הצד שכנגד מסייעת להביא לתוצאות טובות יותר. אפשר להקל על זיהוי אינטרסים ע"י שימוש ופתוח גישות פתוחות לכך כמו: אמונה שלכל הצדדים יש אינטרסים וצרכים החשובים להם. אמונה שתפרון הבעיה צריך לספק כמה שיותר אינטרסים של כל צד. אמונה שניתן לסחור באינטרסים על מנת להשיג את הקומבינציה הטובה ביותר. אמונה שיש יותר מפתרון אחד לבעיה. אמונה שבכל סכסוך יש אינטרסים משותפים ואינטרסים סותרים.

יש מגשרים (Fisher & Ury 1981) הממליצים על תשאול ישיר לגבי אינטרסים. הם מציעים שכאשר צד בסכסוך מציג את עמדתו בפני הצד השני, הוא גם ישאל את עצמו ואת הצד השני מדוע עמדה זו חשובה. ניסוח זהיר של שאלות יכול להעיד על דאגה והבנה לתפיסת המצב של הצד השני ולעודד אותו לחשוף אינטרסים חשובים.

אחר שהמגשר והצדדים במו"מ הגדירו את האינטרסים של כל צד, הם יעמדו בפני אחד או יותר מן המצבים הבאים: לכל צד צרכים ייחודיים שמונע את סיפוק הצרכים של הצד השני. לצדדים יש צרכים מעורבים, ייחודיים, צרכים תואמים וצרכים מתחרים. לצדדים צרכים תואמים ולא ייחודיים.

צדדים ומגשרים במשא ומתן משתמשים בשני סוגי תהליכים לזיהוי אינטרסים של הצדדים בסכסוך: ישירים - מודעים ועקפים - לא בולטים.