מרכז י.נ.ר

מאמרים לקריאה חופשית

כניסה למשתמשים 27/11/2020 י"א כסלו תשפ"א
1193 תוצאות
  • אנו נחשפים בפרשתנו למאבק מתמשך בין יעקב ועשו, המסתיים, לעת עתה, בניצחון 'על הנייר' של יעקב. הוא משיג את מה שחתר אליו לאורך כל הדרך. הבכורה, הברכות. הוא הופך להיות ההמשך של אברהם יצחק ו- יעקב. התיאור, של ציוני הדרך במאבקם, כאילו בדווקא, מסרב לכוון את הקורא באופן גלוי עם מי להזדהות. נכון שהתורה מרבה בהמשך הפרשיות בתיאור קורותיו של יעקב, ונותנת ביטוי לאופנים בהם הוא רואה את סיפור חייו. מקורותיו עם לבן, המאבק עם המלאך, ועד סיכום חייו בפני פרעה. הוא זה שהקב"ה נגלה אליו בחלום, כורת אתו ברית על הארץ ושיהיה עמו, הוא גם מזהיר את שונאיו, ועוד ועוד. אנו בפירוש מבינים בסוף שהוא הצדיק. שהוא מאבות העולם. יחד עם זה היא לא מתווה לנו את הדרך לחיות בשלום עם מעשיו של יעקב. היא לא מיישבת את התמיהות.
    הלכתיים תורניים
  • "ויהי הוא טרם כילה לדבר והנה רבקה יוצאת וכדה על שכמה. ותאמר שתה אדוני, ותמהר ותורד כדה על ידה ותשקהו. ותכל להשקותו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כילו לשתות. ותמהר ותער כדה אל השוקת ותרץ עוד אל הבאר לשאוב ותשאב לכל גמליו".(כד, טו-כ). ההתרחשות כאילו עומדת לנגד עינינו. הנערה רצה. יוזמת. מציעה. היא משקה מידה את אליעזר. היא שואבת. ממלאה את השוקת עבור הגמלים. חוזרת וממלאה שוב. עד שה'מבצע' מסתיים. כולם רוויים, תודה לא-ל.
    הלכתיים תורניים
  • רקע תופעת האלימות במערכת החינוך מעוררת תשומת לב רבה מאד בעשורים האחרונים, בקרב אנשי חינוך, הורים וחוקרים. עדות לכך ניתן למצוא בסקר שערכה רשות המחקר במכללת לוינסקי, שבחן את תפיסת החשיבות של יעדים אסטרטגיים של מערכת החינוך בעיני הציבור. במדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת נמצא כי שני היעדים החשובים ביותר הם הפחתת אלימות וקידום הרווחה הנפשית של הילדים. בקרב אנשי חינוך, הפחתת האלימות נתפסה כיעד החשוב ביותר. בשנים האחרונות מערכת החינוך משקיעה מאמצים בלתי פוסקים למיגור האלימות. קיימת הסכמה בין כל העוסקים בתחום, כי הצלחת המאמצים האלה תלויה בשיתוף הפעולה בין אנשי חינוך, תלמידים והורים. לפיכך יש חשיבות בהכרת התפיסות של ההורים בנושא האלימות במערכת החינוך. המידע המחקרי בנושא זה הוא מועט. בסקר שנערך בשנת 2016( ראמ"ה, 2017 )נבחנו תפיסות הורים בנוגע להיקף האלימות על סוגיה השונים וכן המאמצים הנעשים על ידי בית הספר לצורך התמודדות מולה. בסקר נמצא כי תופעת האלימות נפוצה בבית הספר, היקפה משתנה בהתאם לסוג האלימות ולסוג בית הספר, כאשר השיעור הגבוה ביותר )%53 )דווח לגבי אלימות מילולית בבתי ספר יסודיים. המחקר הנוכחי מבקש להרחיב את ההתבוננות בתופעת האלימות בבתי הספר דרך בחינת נקודת הראות של הורים בנוגע להיקף האלימות על ביטוייה השונים ודרכי ההתמודדות עימה, כולל היבטים של שותפות בין בית הספר להורים.

    חינוך והורות במשפחה
  • מר רבי שמעון בן חלפתא, לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שנאמר "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום"

    יישוב סכסוכים : גישור ופישור
  • חילוקי דעות המובילים לסכסוכים הם סיטואציות נורמליות כחלק ממהלך החיים שלנו. הם יכולים להתרחש בכל זמן נתון, בכל מקום, ועם כל אחד. קיימות מספר אפשרויות לפתרון סכסוכים כאשר אחת הדרכים הטובות ביותר היא באמצעות הליך הגישור. בעשור האחרון, הליך זה תפס תאוצה וזוכה לגיבוי ולפופולאריות רחבה בקרב מערכות משפטיות בארץ ובעולם.

    יישוב סכסוכים : גישור ופישור
  • "מה אכלת בצהריים", "מה עשית בהפסקה" - ככה כל יום, מתאר אבי, נהג הסעות, אני מרגיש חנוק, בחקירה. הוא אומר. – מוזר אומרת מירי, אשתו, במקום ליהנות ולהעריך, את ההתעניינות, את האכפתיות. הוא צריך כנראה לחיות לבד, ככה אף אחד לא ישאל אותו כלום. הוא יהיה חופשי. - אני מבין שאת חושבת שאין הצדקה למה שהוא מרגיש,. בואי לרגע נניח אותו, ספרי לי עם מה 'את' מתמודדת, שאלתי. – אני מרגישה ממודרת מהחיים שלו, הוא לא משתף אותי בסדר יומו, יש בי חוסר אמון כלפיו, מרגישה שהוא מורח אותי, חיה במרדף אחרי קשר איתו, בבדידות, בתסכול. מילים, ואפילו תגובות ומעשים ניתנים לפרשנויות שונות. הפרשנות שאנו נותנים לאירועים שקורים לנו היא זו שקובעת את המשמעות של האירוע עבורנו. הרגשות שצפים בנו לאירוע הם ביחס הדוק לפרשנות שלנו, זו שניתנת על ידינו. כיצד אנו בוחרים איך לפרש אירועים. בדרך כלל, באירוע עצמו יש מרכיבים, לפעמים סמויים, ניואנסים דקים ו'בין השורות', באינטונציה, בטון, במבט, בהקשר, ועוד ועוד, דקויות המפרשות לנו את המילים ונותנות למילים זהות פרשנויות שונות.

    הלכתיים תורניים
  • שאל אותי פעם ידיד, קאוצ'ר במקצועו, למה אתה לא גובה יותר כסף על שעת טיפול. - הגינות, הרהרתי בקול, התחשבות. הרי אנשים באים לטיפול בדרך כלל מתוך מצוקה, הם חשים שהם חייבים את זה. ככה לנצל את המצוקה שלהם. - נו, אדרבה, אמר, כמי שכבר מורגל לשמוע את מה שאנשים מבטאים כ'ערכים' ולראות בהם 'חסמים', דווקא בגלל הנחיצות. הרי על דברים נחוצים אנשים משלמים. אמר בלהט. לו היית רופא מנתח, הוכיח, וכי היית דורש עלות נמוכה יותר למושתלי לב, בנימוק שזה נחוץ להם. הרי כל אשר לו יתן בעד נפשו, סיכם. – כנראה שאתה לא מעריך מספיק את מה שטיפול עשוי להיות שווה לאנשים. דע לך, צייד אותי ב'מתנת פרידה' עם תום שיחתנו הארוכה -הכל ענין של כוחות שוק, היצע וביקוש. אנשים אוהבים לשלם הרבה, צריך רק אומץ ומוטיבציה.

    הלכתיים תורניים
  • "אני לא יכול יותר. לא רוצה לפגוע. אבל היא יודעת כמה חשוב לי סדר. אני זה שעובד קשה לפרנס. הבית הוא החלק שלה. היא פשוט 'לא יודעת' להתארגן. אין לה את זה. הבית תמיד בלאגן. לכלוך. פשוט מביך להיכנס אלינו הביתה. מה כבר אני מבקש ממנה". כך דוד, בכעס גלוי, מול אשתו היושבת בחדר. – "אתה מרגיש שלא אכפת לה ממה שחשוב לך". שאלתי. – "לא. אם לא היה אכפת לה הייתי יכול להבין שיש לזה קשר אלי, כמו שהיא אומרת תמיד שאני לא מספיק עוזר ושאין לה מוטיבציה לארגן את הבית ושאני מתייחס אליה כמו שפחה שלי, ועוד ועוד (בציניות), כמו שהיא תשמיע לך תיכף. אבל אני אומר לך. מניסיון. היא פשוט לא מסוגלת. וזה הדבר שהכי מרתיח אותי. שהיא כזו. מוציא אותי מדעתי לראות אותה בבית ככה. ואת הבית הפוך. ועוד יש לה עלי טענות"
    הלכתיים תורניים
  • 1. "ויפל אלוקים תרדמה על האדם ויקח אחת מצלעותיו" – "זהו שאמרו שני פרצופים היו" (רש"י ב, כא) כלומר: האשה המתוארת, היתה כבר מראשית הבריאה, אלא שכעת נוסרו והופרדו שני הפרצופים והפכו לשני אנשים נפרדים. השאלה העולה, למה היה חשוב כל כך להפריד את הזוג המחובר ולהפכם לשניים. וכי לא היה טוב להם יותר לו היו מאוחדים לגמרי בקשר אמיץ בל יפרד. בנאמנות מוחלטת. נראה לפעמים שאחד החלומות היותר נפוצים בין אוהבים, המתוארים בפיות בני אדם היא 'להיות אחד' לאהוב את אותם דברים, לחשוב את אותן מחשבות, להעדיף את אותן העדפות. חלום שמוצא את ביטויו בשפות שונות ומגוונות. – סימביוזה. אכן, במציאות של אחדות גמורה כאשר אין מישהו נפרד ממולי, סביר להניח שייחסכו מאיתנו חילוקי דעות, לא תהיינה בינינו מריבות. אחיה בעצם עם עצמי. ועם עוד משהו שהוא פרצוף נוסף של עצמי. על מנת לקיים מערכת של קשר, של יחס, אנו חייבים שיהיה כאן 'מישהו' מולי. עזר, כנגדו.
    הלכתיים תורניים
  • הכנה לנישואין
  • כסף, כל כך הרבה נכתב עליו. כבר כתב שלמה המלך החכם מכל האדם: " אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף" (קהלת ה' ט'). מסתבר שמריבות על כסף התחילו כבר עם שחר האנושות. לפני יותר ממאה שנים אמר הסופר לב טולסטוי (מתוך ויקיציטוט) על הדורות האחרונים ש"הכסף מייצג צורה חדשה של עבדות במקומה של העבדות העתיקה". בזוגיות פעמים רבות נוצרות מריבות או מתחים סביב לנושאים כספיים והשלכה של הנושאים הכספיים לעניינים רגשיים ואישיותיים הבאים לידי ביטוי באמירות כמו : "את נורא בזבזנית", "אתה נורא חסכן" וכדומה. למה אנחנו רבים על כסף??ומה המשמעות שלו עבורנו וביחסינו הזוגיים?
    התמודדות עם משברים בנישואין ומשפחה
  • "וחנותי את אשר אחון" אמרו חכמינו - אף על פי שאינו הגון, וריחמתי את אשר ארחם - אף על פי שאינו ראוי" (ברכות ז א). זוהי מדתם של רחמים עליונים. אך גם במערכות הקשרים שלנו, יש מקום שישכנו בתוך ליבנו אותם רחמים שאין בהם גבול הרב וולך רב מרכז י.נ.ר במאמר מדהים ושווה קריאה לקראת יוה"כ

    הלכתיים תורניים
  • "הרבה חיים בתוך השקר הזה שמדברים בשם ערכים גבוהים ולא נמצאים שם באמת. אני לא יכול עם השקר הזה. זה מקומם אותי". שח לי יצחק (שם בדוי) שהגיע לטיפול כשהוא בצומת דרכים לפני צעדים של אל חזור. "בוא תעזוב רק לכמה דקות את האמונות שאתה מרגיש מחוייב להם כל כך אך כועס עליהם מאידך". הצעתי. "תנסה להקשיב לעצמך. האם אתה, באמת הפנימית שלך, במה שהלב שלך מרגיש שהוא נכון, מאמין שהקב"ה ברא אותך רק על מנת שתשנן חומר למבחן שאחרי המוות כמו שאתה מתאר שמטיפים לך"? מסתדר לך שהקב"ה ברא עולם כל כך יפה ועשיר בחיים וכל מה שהוא רוצה ממך זה רק להעמיד אותך ב'פיתוי' שנקרא חיים מתוך רצון שתדכא אותם?"
    הלכתיים תורניים
  • על פגישות נפרדות עם הצדדים בהליך גישור, המשמעות והמורכבות.

    יישוב סכסוכים : גישור ופישור
  • פרשת כי תבוא פותחת במצות ביכורים ומתארת את המונולוג הייחודי אותו היא מצווה על מביא הביכורים לומר בפני הכהן. מצוה זו נקראת בפי חז"ל מצוות 'מקרא ביכורים'. 'מקרא הביכורים' כולל את הפסוקים "ארמי אובד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט"... "וירעו אותנו המצרים"... "ונצעק אל ה' אלוקי אבותינו". "וישמע ה'... וירא את ענינו"... הטקסט מוכר לכולנו מהגדה של פסח. חז"ל, מחברי ההגדה, בונים ומבססים את כל הפתיחה של מדרש ההגדה על פסוקים אלה. וכאן באה השאלה, למה דווקא פרשה זו? מה יש בהם בפסוקים בודדים אלה שבסוף חומש דברים שראו בהם חכמים את המשפטים שעליהם ישתיתו את מצות סיפור יציאת מצרים? הלא ספר שמות הוא שעוסק כל כולו בשעבוד מצרים ובגאולה וגדוש הוא בפרטי המאורעות ובתיאור היד החזקה, האותות והמופתים. מה עוד שפסוקים אלה מופיעים בהקשר של מצות ביכורים ואינם עוסקים באופן ישיר ביציאת מצרים?
    הלכתיים תורניים
  • בימים אלה מעמיקה בכולנו ההכרה כי מגפת הקורונה כאן ולא עומדת לחלוף בקרוב. הן קובעי המדיניות והן האזרח הקטן מודעים וחווים את השלכות המגפה: השלכות אישיות, זוגיות, משפחתיות, חברתיות, תעסוקתיות, כלכליות וגלובליות. השלכות אלה מקיפות ומדוברות בכל אמצעי המדיה בארץ ובעולם מזה חודשים רבים.

    יישוב סכסוכים : גישור ופישור
  • כולנו מבקשים לחוות חיים של סיפוק, אושר ושמחה בנישואין שלנו. לצערנו, המציאות מעידה כי זוגות רבים חווים לא מעט קשיים, מה שעלול לפגוע בתחושת הרווחה שלנו ואף בבריאותנו הגופנית. האם זוהי גזירה או שיש לנו את היכולת להשיג אושר בזוגיות?

    הכנה לנישואין
  • לפני שנחרב בית המקדש היה ט"ו באב 'יום-טוב', כפי שנאמר בתלמוד (תענית ל"א): "אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהם בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן (בגדים) שאולים, כדי לא לבייש את מי שאין לה, ובנות ירושלים יוצאות וחולות (רוקדות) בכרמים, ומה היו אומרות: "בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך? אל תיתן עינך בנוי, תן עיניך במשפחה. שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל". באותם ימים נהגו בו, כאמור, מנהג 'יום טוב', עונת הקציר תמה, התבואה כבר נאספה לגרנות, גם הפירות נקטפו ואוחסנו במחסנים, ומתוך תודה היו אבותינו פנויים עתה להתמסר ללימוד התורה, ביום ובלילה, כפי שאומרת הגמרא במסכת תענית: "מכאן ואילך, דמוסיף- יוסיף", ורש"י מפרש: "המוסיף לילות על הימים, לעסוק בתורה- יוסיף חיים על חייו". משחרב המקדש נוהגים בט"ו בו מקצת יום-טוב ואין אומרים בו תחנון. זה יום מתאים להתוועדות וקבלת החלטת טובות – להוסיף בלימוד התורה, לפתוח שיעורים חדשים ולחזק את הקיימים.

    אהבה בנישואין
  • אי הידיעה, מקומה וחשיבותה בנפש האדם. מאמר לזכרה של מרת לאה קלמרסקי ז"ל.

    כלים טיפוליים לייעוץ אישי, זוגי ומשפחתי
  • נוכחותן של ציפיות במערכות יחסים הן דבר בלתי נמנע, ולמרות זאת, לא מעט פעמים הן מעכירות את המרחב הזוגי. האם ציפיות הן דבר לגיטימי? מהן ציפיות שקטות? מתי הן מעיבות על הקשר? ומתי יהוו מקור כוח ואף יחזקו את הזוגיות?

    כלים טיפוליים לייעוץ אישי, זוגי ומשפחתי

רוצה לקבל עדכונים ממגוון התוכן של מרכז י.נ.ר?

להרשמה ופרטים נוספים

מרכז ינר

סניף ירושלים: בית הדפוס 30
טלפון: 02-6321600
סניף מרכז: ברוך הירש 14
טלפון: 03-7160130